רשלנות רפואית בהיריון מתייחסת למתן טיפול רפואי הנמוך מהסטנדרט המקובל אשר כתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת ו/או לוולד.
מקרים בהם היילוד נולד עם פגם, מחלה גנטית הם אותם מקרים המדליקים נורת אזהרה כגון: שיתוק מוחין – תסמונת דאון Cerebral palsy, פיגור שכלי וסיבוכים נוספים שכן השאלות הטבעיות שעולות, האם ניתן היה לגלות את אותו פגם בבדיקות מקדמיות (בטרם ההיריון) כגון בדיקות גנטיות או במהלך ההיריון כגון : אקו לב עוברי, סקירת מערכות לאיברים ספציפיים, בדיקת הדמיה מסוג MRI יכלו ליצור מנגנון מניעה בטרם עת ובכך לספק להורים אינדיקציה לגבי בעיות אפשריות במהלך ההיריון אך גם יכולת החלטה מושכלת וקריאה לפעולה בטרם עת להפסקת היריון כאשר ההליך אינו תקין.
כיום, יותר ויותר נשים מודעות באשר לזכויות הרפואיות והצורך לניהול תקין של היריון. הסתבכויות אפשריות כגון כליאת כתפיים, לידות עובר גדול ועוד אינם חייבות להסתיים בגרימת נזק לוולד.
רשלנות רפואית מהצד המשפטי, מי יכול לתבוע, האם ההורים, הילוד או שניהם
משנת 1986 שלטה בעולם המשפט בישראל הלכת זייצוב שעסקה ברשלנות רפואית ומום לוולד והגדירה את זכויות הילוד הנפגע ואת האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו כלומר, ילוד שנפגע כתוצאה מהריון לא תקין שנבע מהתרשלות המערכת הרפואית יכל לתבוע בעצמו את הנזק שנותר בו עד הגיעו לגיל 18 ותוך 7 שנים תחול על המקרה התיישנות דהיינו 25 שנה ממועד הלידה. בשנת 2012 התהפכה ההלכה אשר הייתה נהוגה ובית המשפט הכריע בהלכת המר כי לא ניתן להכיר יותר בתביעת ילוד שכן, אדם שנולד עם מום הוא ייצור חיי ואין עומדת לו הטענה "טוב מותי מחיי. על כן, לא יוכל עוד לטעון שערך החיים הוא עוולה" אם זאת, זכות התביעה בעניין רשלנות בהיריון והנזק נותרו להורים כאשר תקופת ההתיישנות לכך היא 7 שנים.
דוגמאות למקרים שהתבררו רשלנות רפואית בהריון
יולדת שלא הופנתה לביצוע בדיקות מחייבות והסבר על סיכונים
הריון עם גורמי סיכון שלא הומלץ על סיומו
רשלנות בביצוע סיסי שליה ו/או מי שפיר ו/או שקיפות עורפית
רשלנות בביצוע ו/או אי הפניה לדיקת סקירת מערכות / אולטרסאונד
חוסר זיהוי/ התעלמות מסימפטומים מעוררי חשד כגון רעלת, סכרת הריון.
התעלמות מתלונות היולדת
היפרדות שליה/קרע ברחם
התעלמות מעברה הרפואי של היולדת
התייחסות לקויה לממצאי בדיקות
אי זיהוי ספינה ביפדה
אי מתן הסברים על הצורך בבדיקות או בדבר תוצאות הבדיקות והסיכונים הנובעים מכך.
פיענוח רשלני של בדיקות.
אי התייחסות לעברה המיילדות
דרכי פעולה והגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון לבית המשפט
1) לאחר חתימת הנפגע על מסמך וס"ר, אנו נפנה למוסדות הרפואיים כדי להעתיק את הרישום הרפואי של הנפגע כולל מצבו הרפואי מלפני הפגיעה ולאחריו, ננתח את המסמכים הרפואיים בליווי רופא מומחה הבקיא בתחום כדי בדוק את סיכוי התביעה.משרד עו"ד רועי סגל מלווה במומחים בתחום הרפואה מהשורה הראשונה.
חוות דעת רפואית – לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית חובה להגישה לביהמ"ש
2) לאחר בדיקת המסמכים המדוקדקת נצרף את חוות הדעת הרפואית לכתבי הטענות ונגיש תביעה לבית המשפט בהתאם לסמכויות הרלוונטיות.
תוכלו למצוא עוד מאמרים בנושא רשלנות רפואית כאן