מחלת שיתוק מוחין היא שם כולל לקבוצה של מחלות, פגיעות עצביות והפרעות בתפקוד שמזוהות ומופיעות אצל עוברים, תינוקות לאחר לידה וילדים קטנים (בדרך כלל עד גיל שנתיים).

השכיחות של המחלה בישראל היא כשני מקרים לכל אלף לידות, התסמינים הם רבים ושונים הן במאפייניהם והן במידת החומרה שלהם, החל מהפרעות מוטוריות קלות ועד שיתוק קשה וחוסר תפקוד של איברים ושרירים שונים, בעיקר הגפיים.

שיתוק מוחין בילדים היא מחלה שאין לה מרפא, אך החולים יכולים בדרך כלל להאריך ימים תוך קבלת טיפולים מסייעים, והם נזקקים, על פי חומרת השיתוק והפגיעה, לעזרה רבה בחיי היומיום מהמערכת הרפואית/סוציאלית ומבני משפחתם.

הסיבות לגרימת שיתוק מוחין בילדים

המחלה נגרמת בדרך כלל כתוצאה מפגיעה ברקמות המוח, ויכולה להתחיל עוד אצל העובר בזמן ההיריון. הסיבות יכולות להיות רבות, בעיקר כתוצאה מהיריון לא תקין, זיהום או מחלות אצל האם- במקרים אלו, הרופאים והמערכת הרפואית אמורים בדרך כלל לזהות הריון לא תקין, ולתת ליולדת ולמשפחה אפשרות להחליט במועד האם הם רוצים לבצע הפלה או ללדת את התינוק.

בחלק מהמקרים נגרמת המחלה בשל סיבוכים בלידה, כמו לידת פגים ותינוקות עם משקל נמוך, לידה קשה במיוחד וסיבוכים בעקבות לידת מכשירים, וכן גורמים נוספים המשפיעים על הספקת החמצן, ולו באופן זמני, למוחו של היילוד. שיתוק מוחין יכול להיגרם גם בתינוקות לאחר הלידה, בעיקר בגלל הזנה לקויה או זיהומים, ובחלק מהמקרים מזוהים התסמינים הראשונים מזוהים רק בגיל שנתיים.

אופן הטיפול בילדים חולי שיתוק מוחין

התופעות והמגבלות של נפגעי שיתוק מוחין הן רבות ושונות, במרבית המקרים השיתוק או המגבלה (כמו הליכה לא יציבה) מביאה לפגיעות וסיבוכים משניים כמו פציעות מנפילות, הפרעות גדילה ועליה במשקל, הפרעות שינה ועוד.

שיתוק מוחין בילדים מחייב את בני המשפחה להיערך ולהתמודד עם ליווי, השגחה ועזרה קבועים ומתמשכים במהלך כל החיים. בשנים האחרונות גדלה המודעות הציבורית והחברתית לשילובם של נפגעי שיתוק מוחין בילדים במערכות החינוך והמסגרות החברתיות השונות, אך הדרך לשילובם המלא ולקבלתם בחברה היא עדיין רחוקה.