מטרתו המרכזית של חוק נפגעי תאונות דרכים היא הגדרת הפיצויים שכן מרבית הוראות החוק וכוונותיו הן חברתיות, יחד עם זאת סעיף 7 לפקודת תאונות הדרכים יוצר מנגנון הרתעה לבל ינצלו את הוראות החוק לרעה ולמעשה מגדיר באילו מצבים לא תתקיים הפונקציה של מתן פיצוי עבור נפגעים וככל הנראה החוק מגדיר זה במצבים בהם אשמתו של הנפגע בעת תאונת דרכים היא כה גדולה ומן הראוי הוא שהזכויות המגיעות לאותו נפגע שאשם בתאונה ישללו בעניינו בכל הקשור לפיצוי מכורח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ברשות ערעור אזרחי פלוני נגד מגדל עלה הנושא רבות שכן מהות הדיון סבבה סביב הסוגיה כדי שלא יצא חוטא כנשכר". ולמעשה התחבט בית המשפט רבות בסוגיה.
בדיון אזרחי שנסב סביב סוגיה אחרת עסק בית המשפט בתאונת דרכים שהתרחשה עת שנהג סורר היה בשלילה של מעל שנה ובכל זאת לקח לידי את המושכות והמשיך לנהוג על כן נגזרה עליו תקופה ארוכה של שלילה אך גם השלילה השנייה אינה הרתיעה את הנהג שהמשיך לנהוג עד לתקופה נוספת (מדובר בשלילה שלישית) במהלכה שוב נתפס ונשלל רישיונו אך בו העת היה מעורב בתאונת דרכים ובמהלכה נפצע. על כן, הגיש הנפגע תביעה לפיצויים על הנזקים שנגרמו לו שכן לדעתו כבר נענש בפעם השנייה לתאונה ורישיונו נשלל ולאחר תקופה זו נשלל בשלישית ורישיונו נשלל בשעה שכבר נענש בפעם השנייה. השופט ברק גרס כי אדם שנמצא תחת שלילה חייב לכבד את רשויות החוק ואילו הנוהג ללא רישיון למעשה
כאדם הפועל בניגוד לתקנת הציבור וגם כאדם הבז לשלטונות החוק ומערכת בתי במשפט ולשלול את זכותו לפיצויים במסגרת החוק לנפגעי תאונות דרכים. אך המקרה המדובר שונה הוא ממקרה רגיל לפיו אדם נשלל רישיונו ועל כן אין הוא זכאי לפיצוי בעת נהיגה סוררת שכן מדובר בפלוני לפיו כבר נענש בגין שלילה ללא רישיון בפעם השנייה ואילו הפעם השלישית נשלל שוב רישיונו בשל עברות תנועה שביצע לכאורה בפעם השנייה על כן העוול שנגרם לפלוני הוא כפול לפיכך אין לשלול מפלוני זה את הזכות לפיצויים בשל פציעתו בתאונת הדרכים שכן יש לראות את הנפגע כאילו החזיק בידיו רישיון בר תוקף עת שנפגע בתאונה.
בתיק אזרחי פלוני נגד מנורה חברה לביטוח בית המשפט דן בסוגיה לפיה הוא נהג באוטובוס זעיר עת שהחזיק רישיון נהיגה בתוקף אך חרג בכמות העלאת נוסעים מהמותר לו לפי הרישיון אותו החזיק לפי רישיון הנהיגה הפרטי אך לא חרג מכמות הנושאים שניתן להכיל בהתאם לרישיון המיניבוס הזעיר ולמעשה עבר עבירה על הוראת חוק בנושא חריגים לפקודת חוק הפיצויים סעיף 7 סעיף קטן 3. התביעה התגלגלה לבית המשפט המחוזי שם נקבע כי יש לראות בנהג המסיעה כמי שאין ברשותו רישיון שכן פעל בניגוד להוראות הרישיון. בבית המשפט העליון הפך את הקביעה של בית המשפט המחוזי. השופט ריבלין נימק בפקס הדין כי מטרתו של החוק היא הרתעה כאשר חורגים ממנו אך בפועל לא כל חריגה מהוראת החוק יותר סיכון ממשי עבור הנפגעים שכן יש לאזן בין חריגה מתנאי הרישיון לבית האינטרס הסוציאלי שמטרתו הוא הבטחת הפיצוי לנפגעים בצורה רחבה ככל האפשר ובמקרה דנן גרס השוט ריבלין כי חריגה בכמות הנוסעים אינה מסכנת שכן כל עוד מחזיק הרישיון לאותו רכב אכן מוחזק בפועל אז אין פחיתות בשליטה של הנהג כאשר מוספים לרכב נוסעים נוספים. שכן במקרה זה לא היעדר רישיון לכמות נוספת של נוסעים מעבר לכמות הנוסעים בפועל היא הליך טכני בלבד.
בתיק רשות ערעור אזרחי פלוני נגד מגדל חברה לביטוח בית המשפט נסב סביב סוגיה לפיה נהג הסיע רכב ברישיון אך בניגוד לתנאי הרישיון שכן בפועל הותר לו לנהוג ברכב עם הגה כוח בלבד ואילו במקרה שבנדון נהג ברכב ללא הגה כוח. כבוד הנשיא ברק שדן בערעור גרס במקרה דנן כי הנהג שנהג בניגוד להוראת רישיונו גרם לסיכון בפועל שכן הגה כוח היה אמור לעזור לנהג הנכה להתגבר על ושלא עשה כן חשף את עצמו לסיכון מהותי להבדיל מפגם טכני פרוצדוראלי עליו ניתן להתגבר.