רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן הקטינו משמעותית את הסיכוי להינצל

בתיק א  001098/04 ביהמ"ש המחוזי הכריע כי לולא

רשלנות רפואית באבחון קופת החולים במתן הטיפול הרפואי, סיכויי ההחלמה היו החולה היו גבוהים יותר.

נסיבות המקרה.

המנוחה סבלה ועצירות ודימום במשך חודש ועל כן, פנתה לקבלת טיפול רפואי, בפניה הראשונה הטיפול שניתן למנוחה כלל דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים . כחודש וחצי לאחר מכן פנתה המנוחה למרפאת קופת החולים ועברה בדיקת דם שם התגלה כי רמת ההמוגלובין נמוכה מעט בדם אך בדיקות המעבדה לא הועברו לרופאיה בצורה מסודרת. המנוחה פנתה מס' פעמים נוספות לקופת החולים בתלונות על כאבי ראש, בטן אך כל שניתן למנוחה הוא תרופה כנגד עצירות ורק כ 8 חודשים מהמקרה התגלה כי המנוחה סובלת מגידול סרטני, גוש גרורתי בכבד וממחלה בשלבי התפשטות מתקדמים. אשר הובילו לקבלת טיפול כימותרפי וניתוח נוסף שבוצע לאחר כחצי שנה בו נכרתה עונת הכבד השמאלי, חרף הטיפולים המחלה המשיכה להתפשט בגופה וכעבור כ 3 שנים נפטרה הלקוחה.

אחראיות קופ"ח

בית המשפט סבר כי הרופאה התרשלה כאשר לא הפנתה במפגש הראשון עם המנוחה לבדיקת קולונוסקופיה, שכן מעדותו של עד מומחה מטעם התביעה בדיקה זו צריכה להיעשות בשלב מוקדם במהלך הטיפול, עדות זו אושרה ע"י 2 רופאים מומחים נוספים. עוד סבר בית המשפט כי אומנם החולה הייתה צעירה מאוד (כלומר בעלת סיכוי נמוך לאבחון שסובלת מהמחלה הממאירה) אך סבר שבמקרה שיש חשד הכרחי לבצע הבדיקות המקדמיות כדי לשלול המחלה מהר ככל שניתן. אזי, ככל שהמנוחה הייתה נשלחת לבדיקה קודם לכן הייתה גם מקבלת טיפול תרופתי מהר יותר.

עוד סבר בית המשפט כי אין נוהל משביע רצון בהתנהלות הקשורה למתן תוצאות של בדיקות דם, במקרה זה שתי רופאות אשר טיפלו במנוחה העידו כי לא ראו הבדיקות, על כן סבר בית המשפט כי רופא אשר לא עוקב אחר בדיקות הדם הוא מהלך אינו תקין.

משמעות איחור האבחון

מטעם הנתבעים עלתה טענה כי המנוחה חלתה בסרטן אלים במיוחד על כן, לא הייתה רשלנות רפואית לאיחור בהבחנה שכן לא נגרם למנוחה נזק בשל סיכויי ההחלמה האפסים. מנגד סבר בית המשפט  כי במועד בו הראשון בו נגשה המנוחה לקבלת טיפול רפואי יכול ולא היה לה עדין גרורות בריאות או במקומות  אחרים..

סיכוי ההחלמה

בית המשפט סבר כי שיעור ההחלמה של הלקוחה במועד בו התגלתה עמד על 5% בלבד בעוד שגילוי מוקדם של המחלה יחל לעלות את סיכויי ההחלמה ל30%.

הכרעה

בית המשפט המחוזי סבר כי מתקיים קשר בין גילוי מהיר של המחלה לבין הסיכוי להירפא מהמחלה על כן, פסק פיצויים בגין הפסד יכולת השתכרות, עוזרת בית, כאב וסבל ועוד והכריע כי קופת החולים תישא ב 36% מהנזקים שנגרמו. והעמיד את הפיצוי הכללי ע"ס כ 900,000 ₪.