רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס הקטינו הסיכוי להארכת חיי המנוחה

בתיק תא  1483/99 ביהמ"ש המחוזי הכריע כי לולא רשלנות רפואית קופת החולים במהלך אבחון מחלת הסרטן, ניתן היה להאריך את חיי המנוחה.

נסיבות המקרה.

ביום 5.9.95 פנתה המנוחה לקופ"ח לאחר שהתלוננה על כאבי בטן על כן, נשלחה לבדיקת אולטרסאונד שתוצאתה הייתה תקינה, לאחר חודש וכשלא פחתו הכאבים פנתה המנוחה בשנית לקופת החולים ולאחר צילום קיבה וושט אובחן כי המנוחה סובלת מבקע סרעפתי אך נאמר לה כי אין צורך בניתוח. המנוחה המשיכה להתלונן על כאבים עזים על כן, עברה בדיקות שונות כגון, תפקודי כבד, צילום עמוד שידרה, אולטרסאונד בטן תחתונה ועליונה שנמצאו תקינים ושוב ביום 19.9.96 פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי בשל כאבים עזים, המנוחה הופנתה לבית החולים שם הופנתה לניתוח אשר במהלכו אובחן כי המנוחה סובלת מסרטן המעי הגס, המנוחה החלה בטיפול כימותרפי אך נפתרה זמן קצר לאחר מכן ויום אחד לפני חגיגת בר המצווה של בנה.

טענות קופת החולים לרשלנות הרפואית

בכתב הגנה מטעם קופת החולים ורופאיה נטען כי לא ניתן היה לזהות את הסרטן בבדיקת קולונוסקופיה שכן הגידול הראשוני היה קטן ובלתי ניתן לזיהוי, עוד נטען כי במידה והיו מאבחנים את הסרטן מבעוד מועד אצל המנוחה, עדיין לא היה ניתן להציל את חייה שכן היא לקתה בסרטן אלים במיוחד.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט נקרא להכריע בשתי שאלות מרכזיות. 1. האם רופאי המנוחה לקו ברשלנות בכך שלא שלחו אותה לבצע בדיקת קולונוסקופיה שיכלה לאבחן את מחלת הסרטן במועד מוקדם יותר.         2. האם ניתן היה לרפא את המחלה במידה והמחלה הייתה מתגלה כבר ב 1996.

בית המשפט בבואו להכריע סבר כי לאור תלונותיה של המנוחה אודות כאבי בטן תחתונה, גילה ומוצאה האירופאי. היה על רופאיה לשלוח את המנוחה לבדיקת קולונוסקופיה שכן תלונותיה התקופות על כאבי בטן תחתונה ושכיחות סרטן המעי הגס הרבה ביותר בקרב נשים ממוצא אירופאי בשנות ה 50 היו אמורים להדליק לרופאיה נורה אדומה שכן הבדיקה לא הייתה יקרה ולא היה קושי מיוחד לבצעה. לגבי השאלה השנייה סבר בית המשפט כי גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לא היה מציל את המנוחה שכן היא לקתה בסרטן אלים במיוחד.

משמעות איחור האבחון והכרעה

בפסק הדין שניתן סברו השופטים כי גילוי מוקדם של המחלה היה מסב למנוחה סיכוי של 10% לשרוד את המחלה לפרק זמן של 5 שנים, על כן החליט בית המשפט לפצות את התובעים עבור שנתיים אותם יכלו רופאי המנוחה להאריך אילו גילוי את המחלה בזמן.

הפיצוי

עיקר הפיצוי בתיק זה נפסק עקב רשלנות רפואית באבחון המחלה ופסקו פיצוי של 175 אלף ₪ בגין קיצור תוחלת החיים, ועוד 30 אלף ₪ נוספים על סבלה של המנוחה.