תקופת ההריון היא תגובה רגישה, בה עובר הגוף שינויים ותהליכים רבים. על מנת להבטיח את ביטחון האם והעובר, לרוב מלווה ההריון במעקב רפואי רציף על ידי רופא הנשים של האישה וגורמים רפואיים נוספים. לעיתים טיפול רפואי זה אינו מספק בלשון המעטה, וקיימים מקרים רבים של רשלנות רפואית בהריון שגורמת פגיעה לאם או לעובר במהלך ההריון כתוצאה מהתרשלות גורם רפואי. למעשה, תביעת רשלנות רפואית בהריון היא הנפוצה ביותר בארץ מבין תביעות הרשלנות הרפואית.
מהי רשלנות רפואית בהריון?
רשלנות רפואית בהריון כוללת בתוכה מגוון רחב של פגיעות באם ובעובר. מדובר, למשל, על מקרים של ניתוח לא נכון של תוצאות אולטרסאונד שמוביל לאי זיהוי של מחלות ומומים בעובר הניתנים לגילוי מוקדם. דוגמאות נוספות לרשלנות הן מעקב הריון שגוי, אי יידוע ההרה על בדיקות בהריון, התרשלות בזיהוי זיהומים, ועוד. על מנת להוכיח לבית המשפט כי מדובר ברשלנות רפואית יש לעמוד באותם שלושה תנאים שקובע החוק בישראל באשר לרשלנות רפואית: נגרם נזק (לאם או לעובר), כאשר הנזק יכול להיות גופני, נפשי או כלכלי, הרופא אכן התרשל (לא פעל בהתאם לנורמות ולסטנדרטים המקובלים בליווי הריון ובטיפול בנשים הרות), ולא נקט בחובת הזהירות (למשל, לא התריע בפני ההרה מפני סכנות או יידע אותה על בדיקות לאבחון מוקדם של מחלות ומומים ביילוד). שלושת התנאים האלו הם כלי הבוחן הראשוני בעת קבלת ההחלטה האם להגיש תביעה על רשלנות רפואית בהריון, והינם חיוניים להמשך ההליך.
הסטנדרטים למניעת רשלנות רפואית בהריון
בכל הארץ פזורות תחנות רפואיות לאם ולילד המופעלות מטעם משרד הבריאות, קופות החולים והעיריות השונות. את הסטנדרטים לטיפול בנשים בהריון קובע ומעדכן משרד הבריאות, בהתאם לנהלים ולסטנדרטים המקצועיים המונהגים על ידי ארגונים שונים, ביניהם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והמועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה. העקרון המנחה את הטיפול בנשים הרות הוא עיקרון הרפואה המונעת – קיימות בדיקות מומלצות שונות שיש לבצע בשלבים שונים של ההריון, שמטרתן לגלות מראש מומים ומחלות אצל העובר. נוסף על כך, יש לבצע בדיקות תקופתיות של מצב העובר והאם. משרד הבריאות קובע כי יש להעניק להרה ולמשפחתה ליווי, יעוץ והדרכה לאורך ההריון ולהעניק להם את המידע מלא והמקיף לגבי ההריון, הבדיקות ההכרחיות והבדיקות האופציונליות השונות. על הרופא לגלות תשומת לב וזהירות, ליידע את האם בדבר כל חשש למום או פגיעה בעובר ולהציע אפשרויות פעולה מתאימות. לעיתים לנשים מרקע דתי מסוים או מוצא מסוים לא מוסרים את כלל המידע בעקבות ההנחה שהן לא יפעלו לפי ההמלצות ולא יבצעו בדיקות. אין מקום לגישה כזו – הרופא מחויב להעניק לכל אישה את מלוא המידע, ומניעת מידע חיוני עלולה להוביל למקרים מצערים רבים של רשלנות רפואית בהריון.
גילוי מוקדם של מחלות ומומים
מקרי הרשלנות הרפואית הקשורים בהריון הם רבים ומגוונים. היום, בזכות התקדמות הרפואה ובדיקות טרום-לידה, ניתן לזהות תסמונות ותופעות שונות בשלב מוקדם בבדיקות במהלך ההיריון. אי גילוי שלהן, בין אם בניתוח לא נכון של תוצאות הבדיקות ובין אם באי יידוע האישה על קיום הבדיקה – מהווה רשלנות רפואיות בהריון. גילוי תסמונת דאון, למשל, ניתן לגלות בבדיקת מי שפיר באחוזי הצלחה של 99 אחוז. פיגור שכלי ניתן לזהות על ידי בדיקות גנטיות שונות, והוא אף יכול להתפתח במהלך ההריון בעקבות אי טיפול נכון במחלות של האם במהלך ההריון. כ10 אחוז מהמקרים של שיתוק מוחין נגרמים כתוצאה מרשלנות רפואית בהריון או במהלך הלידה, ומהווים עילה לתביעה בגין רשלנות.
הריון בסיכון ומקרי “הולדה בעוולה"
בעיות מסוימות המתגלות בבדיקות ההריון השגרתיות עשויות להכניס את ההריון לקטגוריית "הריון בסיכון". מדובר, למשל, על מקרים של סכרת הריון, הריונות בגילאים מבוגרים, עובר קטן או גדול מדי ביחס לגיל ההריון, זיהומים שונים ועוד. הריון המוגדר כ"הריון בסיכון" דורש מעקב ויחס מוגבר. כאשר הריון מתחיל כהריון רגיל ובמהלכו הופך להריון בסיכון, במידה ועלול להיוולד עובר בעל מום או פיגור או כאשר חייה של האם בסכנה – הרופא מחויב להמליץ על הפסקתו. במידה ולא עשה זאת, קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית.
חלק מהמקרים האלו מובילים למצב שמכונה "הולדה בעוולה". זהו מושג המתאר מצב בו בעקבות רשלנות רפואית לא הופסק הריון של עובר בעל מומים. במקרים כאלו, טענת ההורים היא שהחיים עם נכות קשה אינם חיים הראויים לחיותם ומוטב היה לילד אילולא היה נולד. על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון בגין הולדה בעוולה יש על התובע להוכיח כי הייתה התרשלות מצד הצוות הרפואי במעקב ההריון וכי במידה והיו מודעים למום בזמן ההיריון היו מפילים את העובר.
פיצויים במקרי רשלנות רפואית בהריון
מומלץ כי בני הזוג ישמרו את כל המסמכים קשורים במעקב ההריון כדי לספק תשתית ראייתית מספקת לתביעת רשלנות רפואית בהריון. לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון, יש להתייעץ עם עורך דין מומחה למקרים של רשלנות רפואית בהריון על מנת לברר האם קיימת עילה לתביעה במקרה זה. עורך דין מנוסה במקרים מסוג זה יוכל לאסוף את החומר ממעקב ההריון וממסמכים נוספים הקשורים במקרה, ליצור קשר עם גניקולוג מומחה, לנתח את המידע להעריך את סיכויי ההצלחה של תביעת רשלנות בהריון במקרה הרלבנטי. במידה ואכן מוגשת תביעה ומתקבלת, הפיצויים לרוב גבוהים משום שבית המשפט רואה בחומרה רבה רשלנות רפואית בהריון ובלידה. תקופת ההתיישנות לתביעת רשלנות רפואית בהריון על ידי ההורים היא 7 שנים מגילוי הרשלנות ו7 שנים מהפיכתו לבגיר במקרה של תביעה של הילוד הנפגע.