נסיבות המקרה.
אישה סבלה מגידול ממאיר בבלוטת התריס שכתוצאה מכך עברה כריתה מלאה, נותרה במעקב רפואי מתמיד אשר כלל בדיקות תקופתיות. מצב זה נמשך 9 שנים עד שנת 2003 במהלך בדיקה תקופתית התגלה אצלה כי באונה הימנית של הריאה קיים גוש בגודל 2 ס"מ שלאחר מכן אובחן כי אותו גוש הוא גידול סרטני מסוג BAC) ) הטענה המרכזית של החולה נסובה סביב צילומי מעקב שבוצעה לה כבר בשנת 2001 ו 2002 בהם נראים אותם גושים קטנים יותר אך אותם צילומים אובחנו כתקינים
אחריות הרופאים וביה"ח למקרה:
הרופאים טענו בין היתר כי למרות שמכירים את העבר הרפואי של החולה, סברו לאחר פיענוח הצילומים כי לא מדובר בגידול אלא בכלי דם על כן, פירשו את הצילומים כתקינים, רופא נוספת התרשלה בכך שלמרות היותה אחראית על הטיפול הרפוי שניתן לחולה לא הוציאה הצילומים כדי לעיין בהם. בית המשפט לא השתכנע כי הרופאים נקטו באופן סביר על מנת לפענח את הצילומים. שכן לא נערכה השוואה מצילומים של שנת 2001 לצילומים של שנת 2002 ועצם פיענוח התמונות ללא השוואה בניהם לעיתים איננו מספק. הנורמה המחייבת במקרה זה במבחן הרופא סביר היא השוואה בין שני הצילומים אשר הייתה מובילה לאינדיקציה כי הצילום אינו תקין. אי השוואה בין הצילומים פגע ביכולתו של הרופא בהבחנה נכונה של הגוש, ובכך סטה מנורמת הסבירות המקובלת על כן, נקבע כי הרופאים התרשלו באבחון המחלה שלמעשה הפחית משמעותית את סיכוייה של החולה להחלים והפך אותם לאפסיים.מקרה זה הוא עוד אחד בתחום רשלנות רפואית באבחון סרטן. הנתבעת האחרונה בתיק זה היא קופת החולים ואחראית באחראיות שלוחית להתרשלותם של הרופאים.
הכרעה
בית המשפט סבר כי בשנת 2003 כשאובחן הגוש כממאיר, דרגת המחלה הייתה A4 כלומר מחלה בעלת גרורות מפושטות כאשר החולה מקבלת טיפול ביולוגי אך עדיין סיכויי ההבראה הם אפסים לעומת שנת 2001 אילולא ההתרשלות באבחון צילומי החזה, המחלה הייתה בשלביה הראשונים, אבחון נכון וכריתה של הגידול העמיד את שיעור הריפוי ל 70%. שאלה נוספת שעמדה על הפרק היא האם המחלה כפי הופיע בשנת 2001 הייתה חד מוקדית (גידול אחד) אשר ניתן לטפל בו באמצאות כריתה או שהמחלה רב מוקדית ולא ניתנת כמעט למיגור, בית המשפט סבר במקרה זה כי האחראיות לאבחון המחלה רבץ על כתפי בית החולים ורופאיו אשר לא שלחו את החולה לבדיקת C.T ולמעשה לא הצליחו להוכיח כי בשנת 2001 המחלה הייתה כבר מפושטת בגופה של חולה.
פיצוי
בית המשפט הכריע כי החולה איבדה סיכויי להחלים בשל הרשלנות רופאיה וקופת החולים באבחון המחלה בשלבי המוקדמים וסבר כי בשל כך יישאו בפיצוי בשיעור 70% מהנזק, כלומר החולה תקבל פיצוי בסך כ 900,000 ש"ח שכלל הפסדי השתכרות, פיצוי בגין כאב וסבל ע"ס 400,000 ₪ עזרה עבור סיעוד.