רשלנות רפואית של רופא במהלך אבחון רפואית מנעה גילוי מוקדם של סרטן השד

נסיבות המקרה.

אישה בת 34 נגשה ניגשה לרופא המשפחה כדי שיפנה אותה לבדיקת גילוי סרטן השד, וזה לאחר שמחלת הסרטן התפרצה אצל אמה, סבתה וכן במקרים נוספים במשפחה. המעידים על היסטוריה משפחתית במחלה זו,  הרופא סירב לשלוח את המתלוננת לבדיקה בשל ההנחיות כי הביצוע לבדיקת ממוגרפיה במקרים בהם יש היסטוריה רפואית של המחלה עומד על גיל 45. המתלוננת טענה כי במהלך השנתיים נגשה עוד מספר פעמים לרופא המשפחה כדי שיאפשר לה לגשת לבדיקת הממוגרפיה אך הוא סרב עד אשר יום אחד חשה המתלוננת כי קיים גוש בחזה מצד שמאל ובדיקת רופאה הפנתה התובעת לבית החולים שם אובחן כי המתלוננת סובלת מגידול סרטני גדול בחזה ומגרורות בבלוטות הלימפה, משכך עברה המתלוננת כריתה מלאה של שד שמאל, בלוטות הלימפה כמו כן, טופלה המתלוננת בהקרנות וטיפול כימותרפי אשר הובילו לתופעות לווי ומגבלות שונות.

אחריות קופת חולים למקרה:

עיקר טיעוניה של קופת החולים למקרה היו כי אין מדובר בהתרשלות שכן המתלוננת טופלה בהתאם להנחיות המקובלות וכי כך היה מטפל רופא סביר במקרה שכן המתלוננת פנתה לקופת חולים להפניה לבדיקת ממוגרפיה מבלי שעשתה זו ע"פ חשד כלשהוא אלא בהתבסס על היסטוריה רפואית הקיימת במשפחה במחלה זו ובהיעדר חשד ממשי לא הייתה התרשלות כלשהיא מצד הרופא. השאלות שבית המשפט נאלץ להכריע בין היתר בעניינם הם:

א.      בתקופה הרלוונטית לתביעה האם היו הנחיות מסודרות לגבי אבחון של מחלת הסרטן למתלוננת אשר ישנה עבר משפחתי של סרטן במשפחה?

ב.      האם פעל הרופא המטפל בהתאם לפרקטיקה המקובלת?

ג.       האם הפנייה הספציפית של המתלוננת דרשה שינוי מהנורמות המקובלות?

ד.      האם הפניה הספציפית הצריכה מהרופא התייעצות עם רופאים אחרים?

הכרעה

בית המשפט סבר כי במקרה זה היה הרופא צריך לשלוח את המתלוננת לבדיקות מתאימות לגילוי המחלה שכן שיקול הדעת של הרופא הוא רחב ובמקרה הספציפי של המתלוננת והבאה לידיעתו כי באמה התפרצה מחלת הסרטן  בגיל 35 (קירבה ראשונה), מקרה המותיר אצל הרופא שיקול דעת רחב לסטות מהפרקטיקה המקובלת שהייתה נהוגה כלומר בו בזמן (לאפשר בדיקת ממוגרפיה מעל מגיל 45) שכן נתון זה אמור לדחוק את גיל 40 כלפי מטה, לדעת בית המשפט טעה הרופא בכך שהתיימר לייעץ לפי פרקטיקה שאינה בתחום אחריותו, כלומר לא התעדכן מה היא הפרקטיקה הנהוגה במקרה של תלונה זו אצל רופאים אשר מומחים למחלה זו (אנקולוגים) שכן אין מומחיותו של רופא משפחה לעסוק באבחון מחלות סרטן כלל. כמו כן, סבר בית המשפט כי במקרה המובא לפתחו בוא אינו בקיא עליו להתייעץ עם רופא המומחה בעניין והתרשל בכך שחרג מחובת ההיוועצות וזאת אכן רשלנות רפואית.

הנזק

בית המשפט סבר הנזק שנותר במתלוננת הוא 25% נכות בשל כריתת השד ו 20% נכות בשל הגבלה והפרעה בתפקוד כתוצאה מהניתוח בכתף שמאל, כמו כן למתלוננת כאבים באיזור החזה. חולשה בכתף ויד שמאל שמגבילות תפקודה.

פיצוי

בית המשפט הכריע כי קופת החולים תפצה את המתלוננת במעל 600,000 שקלים הכוללים בין היתר הוצאות עזרה וסיעוד, פיצוי בגין כאב, סבל והפסדי שכר.