למרבה הצער לידה היא הליך רפואי שעלול להסתבך. באלו מקרים ייקבע כי נזק שנגרם לתינוק במהלך הלידה נגרם עקב רשלנות רפואית?

במאמר זה אתמקד בשלושה סוגי נזק עיקריים שעלולים להיגרם לילודים במהלך לידות, בתקווה שהדברים יבהירו לכם, בגדול, את מהותה של סוגיית רשלנות רפואית בלידה.    

• שיתוק מוחין (c.p) עקב רשלנות בלידה

פסקי דין לא מעטים דנו בתביעות של הורים לילוד הסובל משיתוק מוחין, בטענה ששיתוק המוחין נגרם עקב רשלנות רפואית.

שיתוק המוחין יכול שיהיה בדרגות חומרה שונות – ארבע גפיים או רק חלק מהגפיים, עם פיגור שכלי או ללא פיגור, ועוד. השאלה המרכזית במקרים אלו היא מתי ייקבע כי מדובר ברשלנות של הצוות הרפואי. התשובה לשאלה זו מורכבת, וננסה לעמוד על העקרונות העיקריים.

באופן כללי ניתן לומר שבית המשפט יקבע שהיתה רשלנות רפואית כאשר:

• היו סימני מצוקה של העובר במהלך הלידה, למשל אם המוניטור הראה סימנים המעידים על כך שהעובר סובל מחוסר חמצן, והצוות הרפואי לא הגיב נכון או לא הגיב בזמן לסימנים אלו. לרוב, סימני מצוקה חמורים מחייבים חילוץ מהיר ככל האפשר של העובר, בדרך כלל על ידי ניתוח קיסרי. ככל שהדבר לא נעשה או לא נעשה בזמן, בית המשפט יקבע כי הצוות הרפואי התרשל.
• קשר סיבתי – התובעים יידרשו להוכיח שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין שיתוק המוחין, כלומר ששיתוק המוחין נגרם עקב ההתרשלות ולא מסיבה אחרת. בדיקת הקשר הסיבתי אינה דבר פשוט, ותיעשה תוך התייחסות למדדים רפואיים שונים כגון ציון האפגר של התינוק שנולד, בדיקת ph הבודקת את מידת החומציות המטבולית בדם העובר, ועוד.

הוכחת ההתרשלות והקשר הסיבתי תיעשה על ידי צירוף חוות דעת של מומחים רפואיים לכתב התביעה.

• שיתוק ע"ש "ארב" (erbs palsy) עקב רשלנות בלידה

בחלק קטן מהלידות, נוצר סיבוך רפואי המכונה "פרע כתפיים" או "כליאת כתפיים"  shoulder) dystucia). מצב זה מתרחש כאשר ראש הילוד יוצא, אך כתפיו נתקעות באופן שקיים קושי לחלץ אותו. הדרך לחלץ את הילוד במצב כזה אינה פשוטה, ולעיתים במהלך החילוץ, משיכה של אחת הכתפיים יוצרת פגיעה במקלעת העצבים הזרועית, הגורמת לשיתוק מלא או חלקי ביד. שיתוק זה מכונה שיתוק ע"ש "ארב".

מתי ניתן לקבוע כי שיתוק ע"ש "ארב" נגרם עקב רשלנות ?

באחד מפסקי הדין המרכזיים בעניין זה (ע"א 2694/90), קבע בית המשפט העליון כי:

"מרגע שיוצא ראש העובר ומתברר כי קיימת היצרות כתפיים, לא ניתן למנוע את הנזק לעובר… עם זאת, הסיכון שבמהלך לידה תתרחש היצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש במידה כזו או אחרת של דיוק, והדרך למניעתה של היצרות כתפיים, מקום בו קיים חשש להתרחשותה היא עריכת ניתוח קיסרי".

ואכן, ברוב התביעות שהוגשו בעניין זה, השאלה המרכזית היתה האם היו גורמי סיכון שחייבו את הצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי להימנע מלהגיע למצב של "פרע כתפיים".

גורמי סיכון שכאלה יכולים להיות למשל הערכת משקל גבוהה של הילוד, סכרת הריונית של האם, ועוד. במידה שהיו גורמי סיכון המזהירים מפני אפשרות של "היצרות כתפיים", והצוות הרפואי לא התייחס כראוי לגורמי סיכון אלו, בית המשפט יפסוק פיצוי לילוד ולהוריו.

• מוות של העובר במהלך הלידה

למרבה הצער, ישנן לידות המסתיימות באירוע טראומטי של מות העובר. מות העובר יכול להיגרם ממספר סיבות. אחת הסיבות היא היפרדות שליה, כלומר היפרדות של השליה מדופן הרחם, דבר הגורם למצוקה עוברית ולסכנה ממשית לחיי העובר.

קיימים מספר סימנים מחשידים להיפרדות שליה, בהם כאבי בטן פתאומיים, דימום עז, ועוד. במידה שהצוות הרפואי לא התייחס כראוי לסימנים אלה, הרי שלהורי העובר שמת תהיה עילת תביעה כנגד בית החולים.

במקרים אחרים מות העובר יכול להיגרם עקב לחץ על חבל הטבור, אשר גורם להתכווצות כלי הדם ופגיעה בזרימת הדם ובחמצון העובר. גם במקרים אלו, במידה שהיו סימני מצוקה של העובר, והצוות הרפואי לא הגיב כראוי, הרי שקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

לסיכום, כל מקרה בו נולד ילד הסובל משיתוק מוחין או ממום כלשהו, הוא כמובן מצער ולעתים גם טראגי. במישור המשפטי והכלכלי, חשוב לבדוק אם ישנה עילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום, על מנת שיבדוק את המקרה באופן יסודי.

*עורך דין גיל קלופשטוק עוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף

פורסם באתר פסק דין