אבחון וזיהוי מראש של המחלה

במקרים בהם הפגיעה היא קטנה, ניתן לזהות את המחלה רק לאחר הלידה במהלך שנות ההתפתחות הראשונות של הילד. חשוב מאוד לבצע מעקב רפואי מסודר מתחילת ההיריון, בעיקר במקרים של היריון עם גורמי סיכון כמו היריון מרובה עוברים, סיבוכים ליולדת בזמן ההיריון, זיהוי מצוקה עוברית בשלב כל שהוא, לידת פגים או פגיעה פיסית בתינוק (בעיקר בראש) לאחר הלידה.
כל חשש להריון לא תקין חייב להיות מדווח ומטופל על ידי הצוות הרפואי בהתאם, אי טיפול הולם ומענה לא מספק מצד מערכת הרפואה והצוות המלווה את היולדת יכולים להיחשב כמקרה של רשלנות רפואית,  היכולה להיות הסיבה לגרימת השיתוק והפגיעה.

הליכים משפטיים במקרי שיתוק מוחין

במקרים בהם עולה אצל בני המשפחה חשד כי התינוק שנולד סובל משיתוק מוחין בדרגה כל שהיא, יש מקום לתביעת פיצויים גדולה (הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים) כנגד המערכת הרפואית או הצוות הרפואי שליווה את ההיריון והלידה. מדובר בתביעה מסובכת ומורכבת ובהליך משפטי ארוך שעלותו גבוהה, המתבססת על הרישומים הרפואיים בעת ההיריון, על חוות דעת מקצועיות והערכה שיקומית וטיפולית עבור הנפגע לאורך השנים.

הגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית

בכל לידה של תינוק הסובל משיתוק מוחין חשוב לבדוק את האפשרות שמדובר במקרה של רשלנות רפואית, חשוב לזכור כי ניתן להגיש תביעה רק עד גיל 25.  יש לקחת בחשבון כי למשפחה ולילד מחכות שנים ארוכות של טיפול וליווי צמוד, הוצאות רבות על מסגרות מיוחדות, אביזרים תומכים, טיפולים רפואיים והוצאות נוספות, ועל המשפחה להיערך לכך בהתאם מבחינה משפטית וכלכלית.