תאונת עבודה – נפלה בעבודתה כמטפלת בילדים וריסקה את המרפק.

בתיק בית המשפט השלום בפתח תקווה ת"א 3084/96 בנושא תאונת עבודה, בית המשפט נקרא להכריע בסוגיה האם למתלוננת נגרמה נכות תפקודית, האם איבדה מכושר השתכרותה, האם המתלוננת זכאית לקבל קצבת נכות בשל העובדה כי מקבלת קצבת תלויים ומהם ראשי הנזק אותם המתלוננת יכולה לתבוע, מבחינת הפסדי שכר עבר ועתיד, הוצאות נוספות ועזרה לזולת.

המתלוננת נפגעה במהלך עבודתה כשמעדה נפגעה במרפק כתוצאה מהפגיעה עברה ניתוח לשחזור וקיבוע של השבר בעזרת ברגים. מטעם המתלוננת הוגשה חוות דעת לפיה למתלוננת נורה נכות קבועה בשיעור 20% בהתאם לתקנות ביטוח לאומי כמו כן,  נטען בחוות הדעת כי המתלוננת אין באפשרות  לחזור לעבודתה כמטפלת במעון והחבלה ממנה נפגעה הותירה בגופה מגבלה אשר פוגעת בחיי היום יום של המתלוננת בצורה משמעותית. הנפגעת מבקשת להפעיל את תקנה 15 במלואה.

הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית לפיה הפגיעה במרפקה של המתלוננת אומנם גורמה למגבלה בתנועה וביישור אך כיום אין הגבלה מהותית שכן השבר התאחה על כן גורסת הנתבעת כי המתלוננת יכולה לחזור לעבודתה ואין להפעיל את תקנה 15.

בשל הפערים שנוצרו בין גרסאות הצדדים על אופן הפגיעה התפקודית של המתלוננת הוסכם כי כל צד יביא את ראיותיו.

בית המשפט בבואו להתרשם מתצהיריה של המתלוננת בעניין סבר כי המתלוננת החמירה בתיאור תפקודה היום יומי ופקפק באמינות גרסתה. לדברי המתלוננת שהצהירה כי שרויה בקשיים כלכלים המונעים ממנה לקחת עזרה כלכלית, עולה בפועל כי היא מקבלת כל חודש קצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסך 5000 ₪ ומשתכרת בעבודה נוספת כ 3000 ₪ בחודש, מחזיקה רכב ולאחרונה אף עברה להתגורר בדירה גדולה יותר שעלות השכרתה נעמדת כ 800$. מבחינת כושר השתכרות של המתלוננת בשכלול ההגבלות הגופניות מהם סובלת המתלוננת בפועל עולה כי המתלוננת מועסקת כשכירה בסניף הום סנטר על כן, מבחינת הממצעים סבר בית המשפט כי אומנם איבדה המתלוננת את יכולת השתכרות לטווח הקצר אך התגברה על המגבלה וכיום מסוגלת לעבוד.

סוגיה נוספת שהובלה לפתחו של בית המשפט נסובה סביב הגמלאות אותם זכאית המתלוננת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, כידוע המתלוננת מקבלת קצבה שארים ע"ס 5,000 ₪ בשל בעלה המנוח ומבקשת גם לקבלת קצבת נכות אודות הנכות שנקבעה לה עקב תאונת העבודה בשל 25% נכות. בית המשפט הסכים אומנם כי אלמלא בעלה של המנוחה היה הולך לעולמו הייתה הנפגעת מקבלת את מלוא הגמלאות כפי שמגיעים לה מהמוסד לביטוח לאומי אך יחד עם זאת סבר בית המשפט כי אלמלא נפטר בעלה של המנוחה אין הייתה היא מקבלת את קצבת התלויים.                                              על כן,  בית המשפט בבואו לחשב את סכום הפיצוי המגיע למתלוננת סבר כי הפיצוי שישולם למתלוננת בהתייחס להוצאות  והפסדי שכר ובניכוי ההכנסות המגיעות לה מהנכות שכן בחרה בקצבת שארים על כן, יעמדו על 40,000 ₪.