תביעה בסכום של מעל 2.5 מיליון שקל הוגשה נגד מספר גורמים רפואיים שטיפלו באם על כך שלא התריעו בפניה כי מצבה הנפשי והתרופות שהיא נוטלת נגד אפילפסיה עלולים לפגוע קשות בעובר.
בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה לאחרונה תביעה בעילה של הולדה בעוולה נגד משרד הבריאות (בית החולים זיו), בית החולים איכילוב, שירותי בריאות כללית ומחלקת הרווחה של עיריית צפת. התובעות, אם ובתה, טוענות כי במצבה הפסיכיאטרי של האם והאפילפסיה ממנה היא סובלת הנתבעות היו צריכות להזהיר אותה מפני הסיכונים החמורים הצפויים לעובר במקרה של כניסה להריון.
בכתב התביעה, שהוגש על ידי משרד עו״ד גוטמן-אמיר, נטען כי האם סובלת מילדותה מהפרעה פסיכיאטרית (הפרעת אישיות גבולית) ומאפילפסיה קשה ובלתי מאוזנת. היא עברה ניתוח לכריתת האונה הימנית של המוח וסובלת בנוסף מהפרעות חרדה, פניקה, ירידה קוגניטיבית, ניסיונות אובדניים ודיכאון.
האם, שלה שלושה ילדים נוספים, ילדה את בתה בבית החולים זיו בצפת בדצמבר 2011. זמן קצר טרם כניסתה להריון היא טופלה במחלקה לבריאות הנפש בצפת שם דיווחה כי מאז נעוריה סבלה מהתעללות מינית מאחיה הגדול עד שנשלחה לפנימייה. מכיתה ז׳ הופיעו הפרעות התנהגות שהחמירו עד כדי שוטטות ברחובות וקיום מגע מיני עם גברים, אף בכפייה. עוד היא דיווחה על אלימות מצד בעלה.
בכתב התביעה נטען כי למרות שמצבה הנפשי היה ידוע לצוותים הרפואיים שטיפלו בה, לא הוסברו לה הסכנות שיש בהריון עתידי נוכח מצבה הפסיכיאטרי. כך גם לא הודגשו בפניה המגבלות הקשות שגורמת ההפרעה הנפשית שלה על היכולת לטפל בילדים ולא נבדקה כלל המסוגלות ההורית שלה.
זאת ועוד, האם לא קיבלה את ההסבר הדרוש בנוגע לסכנה להרות לנוכח מחלת האפילפסיה הקשה שממנה היא סובלת. לטענת התובעות, אין בתיק הרפואי כל הסבר על הסכנות לעובר ולאמו הכוללות בעיקר מומים מולדים וגם לא הוסבר לה שהטיפול התרופתי אותו תקבל בהריון בגין האפילפסיה ידוע כמזיק לעובר, במיוחד במינון הגבוה הצפוי לה.
כמו כן, לא הוסבר לה שקיים חשש לפגיעה בעובר על רקע תורשתי לנוכח העובדה שלאם יש בת נוספת עם עיכוב התפתחותי, וכי ההפרעה הפסיכיאטרית שלה עשויה להיות תורשתית.
בכתב התביעה הודגש כי הצוותים הרפואיים של הנתבעות לא ניסו לוודא שהאם יכולה להבין הסברים כאלה ולתת את הסכמתה מדעת להרות. הסברים כאלה לא ניתנו אף במועד בו הוצא ההתקן התוך רחמי אותו נשאה האם למניעת הריון, וגם לאחריו, כשהיה ברור שהיא עשויה להרות בכל עת.
הייתה נמנעת מהריון
על פי כתב התביעה, אילו הייתה האם מקבלת הסבר בנוגע לסכנות הצפויות לאישה אפילפטית הרה ולעוברה הייתה נמנעת מהריון זה והילדה לא הייתה באה לאוויר העולם. עוד צוין כי התרופה בה טופלה האישה בהריון מוכרת כקשורה לפגיעה שכלית בעוברים שנחשפו אליה והיה על הנתבעות להפחית את המינון או לתת תרופה אחרת.
באשר לנזק צוין כי הילדה סובלת כיום מפגיעה התפתחותית קשה – מוטורית, קוגניטיבית ורגשית, ובנוסף היא סובלת מהפרעת שמיעה. במצבה זה היא תיאלץ לחיות חיי מצוקה וסבל כשהיא תלויה בהשגחת אחרים ובעזרתם בביצוע כל פעולותיה, למשך כל חייה.
ממשרד הבריאות נמסר כי תגובתו לטענות תינתן בבית המשפט כמקובל.
יתר הנתבעים לא מסרו תגובה.
עוד מאמרים

תאונות עבודה – מה אחראי במקרה של תאונת עבודה?
כאשר קורית לילד תאונה בבית הספר מי שאחראי לתאונה הוא המורה או המנהלת של בית הספר.

תאונות עבודה
תאונות עבודה יכולות להתרחש במגוון רחב של נסיבות. תאונות אלו יכולות לקרות במזג אוויר קשה או במקרים של חוסר הקפדה על כללי הבטיחות.

תאונות עבודה – איך אפשר למנוע אותן?
החיים לא הוגנים ולא צודקים בניגוד לכל אמונה בריאה. בחיים קורים דברים שאסור שייקרו כמו למשל תאונות דרכים ותאונות עבודה.

תאונות עבודה ופיצוי כספי לפועל ומשפחתו
תאונת עבודה היא מקרה קשה מאוד שאסור שהוא יקרה אבל הוא קורה מכורח המציאות הטרגית ואז יש להתמודד אתו.

תאונות עבודה – איך מתמודדים איתן מבחינה משפטית?
תאונות עבודה הן אירוע טרגי איך שלא מסתכלים על זה. מבחינה משפטית עלינו להתמודד עם התוצאות של תאונת עבודה במיוחד עם במהלכה נהרג פועל.

תאונות עבודה – מה זה?
כאשר אנחנו יוצאים בבוקר למקום העבודה שלנו אנחנו מאמינים שנהיה בטוחים בו ושלא יקרה לנו שום דבר רע.