בהחלטת ביניים שעסקה רק בשאלת האחריות, השופט עודד שחם קבע כי הקופה הפרה את "חובת הגילוי והיידוע" כלפי התובעים, ולכן נושאת באחריות עקב מחדל זה.

בני הזוג התובעים, מתגוררים בעוספיה ומשתייכים לעדה הדרוזית. בתם נולדה באוקטובר 2010. כעבור זמן מה התברר שהיא לוקה במחלה תורשתית בשם Cystic Fibrosis (C.F), הפוגעת בתפקודם של איברים ומערכות שונות בגוף – הריאות, הלבלב, מערכת העיכול, ההזעה ועוד. את המחלה ניתן לאתר במהלך הריון, באמצעות בדיקה גנטית מסוימת, לנשאות המחלה.

בתביעה שהגישו נגד קופת חולים "לאומית", שאצלה בוצע מעקב ההריון, הם טענו כי הקופה לא עשתה דבר לזיהוי ואבחון מוקדם של המחלה, לא יידעה אותם על בדיקות מסוימות הקיימות לשם כך.

מחדל זה, לשיטתם, מנע מהם את ההזדמנות לזהות את המחלה מבעוד מועד. עוד הם טענו כי אילו היו יודעים במהלך ההריון שהילדה עתידה להיוולד עם מחלה כה קשה, הם היו מבקשים ומבצעים הפסקת הריון.

בתצהירים לבית המשפט השניים טענו כי לא ידעו על המחלה או על הסיכון ללקות בה, איש לא דיבר איתם על כך או הנחה אותם בעניין. בהמשך לכך הם טענו כי אילו היו יודעים היו מבצעים כל בדיקה, בהתאם להנחיות רופאים.

הקופה-הנתבעת טענה בין היתר כי מעקב ההריון בוצע בטיפת חלב, בעוד שהרופא המטפל מטעם הקופה לא היה זה שאחראי על מעקב ההריון.

אלא שהשופט שחם הבהיר כי התיעוד הרפואי – ושורת הבדיקות שאליה הפנה הרופא את התובעת או ביצע בעצמו – מלמד בבירור כי השירות שנתן לה היה של מעקב הריון, מה עוד שברישומי הטיפול נכתב במפורש שמדובר במעקב הריון.

האמין לתובעים

למהות העניין, לאחר שניתח את הראיות, סקר ספרות רפואית רלוונטית ושמע עמדות של מומחים, השופט הבהיר כי אילו היתה מתבצעת בדיקת אבחון C.F, הנשאות של המחלה היתה מתגלה. בנוסף, השופט שוכנע שאין סיבה שלא להאמין לדברי התובעים שאילו היו יודעים היו פונים לוועדה להפסקת הריון, באופן שהיה מביא לסיומו.

ברמה המשפטית השופט קבע כי "במצב זה, עולה כי הופרה חובת הגילוי והיידוע, וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרה האמורה, לבין לידתה של הבת, אשר נולדה, כמתואר לעיל, כשהיא חולה במחלה קשה. יוצא, אפוא, כי הוכחה אחריות הנתבעת, כנטען בכתב התביעה".

במילים אחרות, השופט קבע כי הקופה נושאת באחריות, ועליה לפצות את התובעים. השופט הורה לצדדים להגיש תחשיבי נזק. בהמשך ייקבע את גובה הפיצוי בו תחויב הקופה, בפסק הדין שיסיים את ההליך.

בתוך כך השופט התייחס לטענה נוספת של הקופה, שלפיה בקרב האוכלוסיה הדרוזית הסיכון ללקות המחלה הוא נמוך. השופט הבהיר כי לנתון זה אמנם יש משקל מסוים, אך בסופו של דבר הוא אינו משנה את המסקנה המתבקשת שלפיה הקופה היתה חייבת ליידע את התובעים בדבר קיומה.

• ב"כ התובעים: עו"ד מ' קין
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ח' זליכוב, עו"ד ש' פרס-גולן

עו"ד רשאד סלים עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין