לידה בבית חולים רמב"ם הסתיימה בכך שהתינוקת נולדה עם נכות בכתף וביד. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים בגין "פגיעה באוטונומיה" לצד קביעתו שלא היתה רשלנות מצד בית החולים.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל חלקית תביעה של הורים לילדה שנולדה עם נכות בכתף וביד בבית החולים רמב"ם. השופטת ישראלה קראי-גירון אמנם לא השתכנעה כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול ביולדת, אבל עם זאת נקבע כי יש לפצות את ההורים ב-120 אלף שקל כיוון שלא קיבלו הסברים מספקים על אפשרויות זירוז הלידה.
הילדה נולדה ב-2009. היה זה הריון שמיני לאם, לאחר חמש לידות מוצלחות ושתי הפלות. האם סובלת ממחלה לבבית, ולכן הייתה במעקב קרדיולוגי והמטולוגי. כמו כן, בשלב מסוים היה חשש לסוכרת הריון אם כי נמצא שבהיריון הנוכחי האם לא סבלה מהבעיה.
בשלב מתקדם מאד של ההריון האם אושפזה, אולם הוחלט שלא ליילד אותה אלא להמתין ללידה רגילה. ביום השמיני בוצע זירוז באמצעות פיטוצין. במהלך הלידה התגלה "פרע כתפיים", שבסופו של דבר הוביל לכך שהתינוקת נולדה עם פגיעה בכתף וביד, כאשר לטענת הוריה מדובר בנכות בשיעור של 50%.
ההורים טענו בין היתר לרשלנות בהחלטה לא לבצע לידה בניתוח קיסרי ובכך שלא נלקח בחשבון שהאם נמצאת בסיכון לסוכרת, כך שלא נשקלה האפשרות שיוולד עובר גדול מן הממוצע. כמו כן נטען לרשלנות בהחלטה שלא לזרז את הלידה כבר במועד הקבלה לאשפוז.
בנוסף התובעים טענו לפיצויים על פגיעה באוטונומיה, מאחר שלא קיבלו הסברים מתאימים ולא התייעצו איתם בנוגע לדרכי הטיפול ובחירת אופן הלידה.
המדינה, שנתבעה בהיותה בעלת בית החולים, טענה כי ניהול ההיריון והלידה היה מסודר, תקין וזהיר, בהתחשב בבעיותיה המורכבות של האם והריונותיה הקודמים.
כל לידה כרוכה בסיכונים
בשלב הראשון של פסק הדין – שנפרש על פני כ-30 עמודים – השופטת קראי-גירון דחתה את תביעת הרשלנות הרפואית לאחר שהתיעוד הרפואי והעדויות השונות בתיק לא הותירו עליה את הרושם שהצוות התרשל בטיפול ביולדת, כולל בבחירה שלא לבצע זירוז או ניתוח קיסרי במצבה. בתוך כך השופטת הזכירה כי עם כל הצער שבדבר, כל לידה כרוכה בסיכונים.
עם זאת, השופטת קבעה שכן התקיימה פגיעה באוטונומיה של האם, כיוון שאכן לא הוסבר לה על אפשרויות הזירוז הקיימות באופן שנמנעה ממנה הזכות לבחור בהליך זה.
השופטת סברה כי כבר ביום קבלתה לאשפוז צריך היה להסביר לאם את היתרונות והחסרונות בביצוע הלידה עוד באותו היום באמצעות בלון אטד אל מול האפשרות להשאיר אותה באשפוז עד להתפתחות לידה טבעית, שאם לא תתרחש עד אז, תופעל באמצעות פיטוצין, כפי שבוצע בסוף.
לפיכך השופטת קבעה כי התובעת תפוצה ב-120 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט בסך 15,000 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעים: עו"ד רשלנות רפואית עילית איסק-פארי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רפאל ר. גלס ו/או אח'
עו"ד דפנה צדיקריו אלי עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
תאונות עבודה – מה אחראי במקרה של תאונת עבודה?
כאשר קורית לילד תאונה בבית הספר מי שאחראי לתאונה הוא המורה או המנהלת של בית הספר.
תאונות עבודה
תאונות עבודה יכולות להתרחש במגוון רחב של נסיבות. תאונות אלו יכולות לקרות במזג אוויר קשה או במקרים של חוסר הקפדה על כללי הבטיחות.
תאונות עבודה – איך אפשר למנוע אותן?
החיים לא הוגנים ולא צודקים בניגוד לכל אמונה בריאה. בחיים קורים דברים שאסור שייקרו כמו למשל תאונות דרכים ותאונות עבודה.
תאונות עבודה ופיצוי כספי לפועל ומשפחתו
תאונת עבודה היא מקרה קשה מאוד שאסור שהוא יקרה אבל הוא קורה מכורח המציאות הטרגית ואז יש להתמודד אתו.
תאונות עבודה – איך מתמודדים איתן מבחינה משפטית?
תאונות עבודה הן אירוע טרגי איך שלא מסתכלים על זה. מבחינה משפטית עלינו להתמודד עם התוצאות של תאונת עבודה במיוחד עם במהלכה נהרג פועל.
תאונות עבודה – מה זה?
כאשר אנחנו יוצאים בבוקר למקום העבודה שלנו אנחנו מאמינים שנהיה בטוחים בו ושלא יקרה לנו שום דבר רע.