פלוני הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה כנגד חברו, ובו נטען בין היתר, כי בינו לבין אשתו "התפתח רומן ויחסים אינטימיים לוהטים", ועוד טען פלוני כי חברו ניצל מינית את אשתו, גרם לה להתאהב בו, ועקב הרומן בין השניים לקה התובע בדיכאון חמור והוא סובל כיום מנכות נפשית בשיעור 40% לצמיתות, בהתאם לחוות דעת שצורפה לכתב התביעה.
חברו הגיש אף הוא תביעה שכנגד בטענה כי פלוני ניסה לסחוט ממנו כספים באיומים שיחשוף את מערכת היחסים בינו לבין אשתו.
ביהמ"ש החליט בעניין זה, כי דין הערעור להידחות, תחילה מאחר והפלוני פעל בניגוד לחוק הגנת הפרטיות וצרף את היומנים של אשתו לכתב התביעה מתארים רומן ממושך המתנהל בזמן אמת, ניתן גם להתייעץ עם עורך דין גירושין בעיניין זה.
בהמשך הכריע ביהמ"ש כי ניאוף ביחסים בין בני הזוג עצמם אינם נחשבים כעוולה, בין היתר וכפי שעולה מסעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין, המחוקק גילה דעתו כי אין להכיר בתביעה מעין זו גם כלפי צד שלישי. לדעתו של ביהמ"ש ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" מהווה חובה מוסרית, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. "אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש".
ניתן גם להתייעץ עם עורך דין גירושין בעיניין זה.