בית המשפט המחוזי בחיפה נקרא להכריע בסוגית הפיצוי אודות עובד שנפל מסולם ונפגע בגופו. העובד הועסק כרכז תחזוקה של מספר מבנים בחברת ניהול ולאחר שנתיים התקדם ועסק גם בתפקיד ניהולי, באחד הימים כשהוזמן לתקן דוד שמש שהוצב על גג בישוב בו עבד מעד במהלך הירידה מהגג לדברי הנפגע מדובר היה בסולם לא תקין ולאחר שסיים את תיקון דוד השמש רצה להניח את כף רגלו על השלב העליון של הסולם כדי לרדת אך במקום זאת הניח את רגלו על אדן החלון ומעד כאשר לרוע מזלו רגליו נכלאו בין שלבי הסולם. כתוצאה מהפגיעה הובהל הנפגע לבית החולים כרמל לניתוח ברגל אשר לא צלח והצריך ניתוח נוסף בשל קריסתה של הברך אך לדברי הנפגע אובר המקרה לו הצליח לשקם את רגלו. בית המשפט בבואו להכריע בשאלת הנזק שנגרם לנפגע נדרש קודם להכריע במעמד התעסוקתי שכן בעוד שהנפגע טען שהועסק כשכיר הנתבעים טענו כי הועסק כעצמאי על כן, אין לטענתם יכול הנפגע לתבוע את מקום העבודה. בית המשפט אשר נדרש לסוגיה בחן את אופי העסקה וכריעה כי, למרות שהנפגע הוציא חשבוניות ושימש כמנהל בחברה עצמאותו ניתנה לו על מנת ליעל תפקידו ואין חולק כי הועסק תחת אוטוריטה שהיה תלוי בה כלכלית וכפוף למרותה, פעל בה בהתאם להנחיות שקיבל מסר דיווח על שעות עבודתו ובכל כאשר השליטה נותרה אצל המעסיקים ובהתאם לזאת, זכאי לדרוש פיצויים.
באשר לסוגיית הנזק שנגרם טען הנפגע כי פציעתו נכרת בעיקר ברגלו הימנית וסובל מפגיעות אשר אינם התאחו ומסבות הגבלה תפקודית אשר פוגעת ביכולתו התעסוקתית בשיעור של 45%. מנגד רופא מטעם הנתבעים בחן את הנפגע והעניק לו אחוזי נכות בשיעור של 14.5. בית המשפט נקרא להכריע גם בפערים בין חוות דעת הצדדים איו בחוות הדעת והחליט שנכותו של הנפגע היא בעלת משמעות תפקודית והכריעה כי לנפגע נותרה נכות רפואית בשיעור של 30%.
בסוגית אחראיות המעביד ביקר בית המשפט את המעסיק בכך שלא סיפק לנפגע סולם ארוך יותר שבאמצעותו יוכל להגיע לגג ולרדת ממנו בבטחה עוד הוסיף כי לא היה בנמצא אדם נוסף שיאחוז בסולם זמן שהנפגע עשה דרכו למטה, מצד שני מצא בית המשפט לנכון להטיל אשמה גם על הנפגע שכן שימש בין היתר איש אחזקה על כן, היה עליו לדאוג להימצאותו של סולם תקין וככל שלא עשה זאת תרם בעצמו לפגיעה על כן, השית בית המשפט על הנפגע 20% "אשם תורם".
מבחינת ראשי פיצוי קבע בית המפשט כדלקמן:
100,000 ₪ פיצוי בגין כאב וסבל
250,000 ₪ הפסדי השתכרות המעבר
350,000 ₪ נזקיו העתידים של הנפגע
17% תשלום עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.