בישראל מידי שנה נפגעים מעל 100,000 איש כתוצאה מתאונות דרכים, חלקם נפגעים בצורה קלה וחוזרים במהרה לשגרת חייהם וחלקם יסבלו מחבלות שונות המלוות בפגיעה תפקודית ובמקרים לא מעטים אף יסתיימו בצורה טראגית. במאמר זה אנסה לסקור עבור האזרח שאינו בקיא או מגיע מרקע משפטי מושגים בסיסים בתחום הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) וכיצד יש להתנהל מול עורך דין תאונות דרכים המייצג נפגעים מול חברות הביטוח.
1. חוק הפלת"ד הוא חוק סוציאלי המותאם בדרכים רבות בעיקר להגן על האזרח, חלק ממטרותיו היא הרחבת החבות בעניין הנפגעים שכן ביטוח חובה כשמו כן הוא על כן, אין עניין של אשם או לא אשם בתאונה, ככל שקיימים נפגעים (למעט חריגים) חלה החובה מצד חברת הביטוח המבטחת לפצות הנפגע.
2. בישראל קיים חוק מיוחד העוסק בנושאי תאונות דרכים ושמו הוא פלת"ד חשוב לדעת כי תביעות בנושא נפגעי גוף בתאונות דרכים צריכות להיות מוגשות בהתאם לפקודה זו בלבד על כן, פקודת הנזיקין במקרה זה למעט חריגים איננה רלוונטית, אגב בשפה המשפטית לפיה ניתן לתבוע נזק גוף רק לפי הפקודה לנפגעי תאונות דרכים נקראת ייחוד עילה.
3. קרנית , מדובר בקרן ממשלתית (תאגיד) ומטרה לפצות נפגעי תאונות דרכים כאשר אין את מי לתבוע, לדוגמא כאשר אדם נפגע בתאונה מסוג פגע וברח, במקרים בהם נהג אדם ללא רישיון, כאשר הרכב לא בוטח בהתאם לחוק או שמטרת הנסיעה לא הייתה בהתאם לתנאי הפוליסה ועוד.
4. מומחים רפואיים, להבדיל ממקרים של פגיעות גוף רגילות בנזיקין שלפיהם על הצדדים להגיש חוות דעת מטעמם כדי להוכיח את חומרת/קלות הפגיעה, בהתאם לפקודת הפלת"ד התקנות שהותקנו לצורך עניין זה קובעות כי בית המשפט רשאי למנות מומחים ברפואה כל עוד קיימת ראשית ראיה וזאת בהתאם למסמכים הרפואיים העומדים לפניו, ההיגיון שעומד מאחורי חוק זה בין היתר הוא לחסוך זמן יקר שכן במקום שהצדדים יביאו חוות דעת שונות של מומחה מטעמם ובית המשפט יצטרך להכריע בין חוות הדעת, תפקידו של המומחה ברפואה שממנה בית המשפט הוא למסור חוות דעת ניטרלית שאיננה משקפת צד כלשהוא מבין הצדדים אך מאחר ולצדדים אין יכולת להביא חוות דעת מטעמם עורכי דין מטעם הצדדים רשאים לחקור את המומחה בעניין חוות דעתו בחקירה נגדית וחקירה שכנגד.
5. פסילת מומחה ברפואה – כאשר עולה חשד אצל מי מהצדדים כי מינוי המומחה שברפואה אינו נטרלי רשאי הוא להגיש בקשה לפסילת המומחה שברפואה ולמינוי מומחה אחר תחתיו.
6. קביעת נכות – בהתאם לפקודת הפלת"ד המומחה שברפואה שימונה על ידי בית המשפט ימליץ על דרגת נכות ככל שיקבע לנפגע ועל דרכי השיקום של הנפגע אך ההחלטה אם לאמץ את חוות הדעת או לא מסורה לבית המשפט.
7. תשלום מקדמות לנפגע – פקודת הפלת"ד מאפשרת לנפגע אשר כתוצאה מהתאונה הפך מוגבל בתנועותיו, בכושרו הנפשי או בכל דרך אחרת ואינו יכול להתפרנס לקבל מקדמות תשלום אשר ינוקו מהפיצוי הכולל אך יעזרו בינתיים להתמודד כספית עם ההוצאות הכבדות שנכפו עליו כגון הוצאות עבור ציוד רפואי ניידות וכו'.
8. תביעת תלויים – במקרים מורכבים לפיהם הנפגע בתאונת הדרכים אינו יכול לתבוע לדוגמא במקרה של פטירה החוק מאפשר לתלויים החוקיים בו (בת זוגו, ילדיו והוריו) לתבוע את הפיצויים המגיעים לו בהתאם לצו הירושה, את קצבת התלויים יבחן בית המשפט בהתאם ליכולת השתכרותו של הנפגע בתקופה לפני התאונה.
9. שכר טרחה שגובה עורך דין תאונות דרכים נקבע בהתאם לפקודת הפלת"ד מראש ואין לעורך הדין שיקול הדעת לסתות ממנו. להלן פירוט שכ"ט שקובעות התקנות: 8% כאשר התיק מסתיים בפשרה בין עורך דין תאונות הדרכים ובית חברת הביטוח. 11% כאשר תביעה כבר הוגשה לבית המשפט אך הסתיימה בפשרה וללא פסק דין. 13% כאשר הוגשה תביעה לבית המשפט ההליך נוהל וניתן פסק דין בעניינה.
10. בדוח שפרסם מרכז המחקר של הכנסת עולה כי מעל 90% מתאונות הדרכים נגרמות על ידי הגורם האנושי לפיכך אין מנוס אלא נהיגה בטוחה, הימנעות משימוש במכשירים ניידים בזמן נסיעה, עצירות להתרעננות וכדומה ובכל מקרה לפיו נקלעתם לתאונת דרכים מומלץ לפנות לעורך דין תאונות דרכים.