ויכוח חריף של פקח תברואה עם עובד ניקיון הוביל לאירוע מוחי ולבבי

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נאלץ להכריע במקרה לפיו פקח תברואה לקה במהלך עבודתו באירוע מוחי ומאוטם שריר הלב.

 פרטי המקרה מפורטים להלן: מדובר ביליד שנת 49 ששימש כפקח תברואה בעריית אשקלון ובמסגרת תפקידו נאלץ למדוד את ביצוע עובדי הניקיון של חברה קבלנית אשר עסקו בניקוי השכונה ומידי פעם פרצו ויכוחים בין אותו מפקח לעובדי הניקיון, אך יום לפני האירוע בו לקה הפקח בליבו התקיים ויכוח מר בינו לבין עובד ניקיון בגינו חש ברע על כן, חזר לביתו כדי לנוח ולמחרת היום התמוטט הנפגע בביתו ופונה לבית חולים שם אובחן כי סבל מאירוע מוחי ואירוע לבבי. הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירועים מהן סבל כתאונות עבודה אך תביעתו להכרה כתאונת עבודה נדחתה שכן לדעת הועדה מדובר במחלה ממושכת שהתפתחה לאוטם שריר הלב וגם אם מדובר בתאונת עבודה אזי האירוע הלבבי אותו עבר מושפע בעיקר מהמחלה על רקע זה תביעתו נדחתה. בית הדין לעבודה מינה מומחים בתחום הנירולוגיה והקרדיולוגיה שיחוו את דעתם בתחום הלב והשבץ ממנו לקה הנפגע.

הנפגע טען בבית הדין כי הוא מבקש להכיר באירוע אוטם שריר הלב והן באירוע המוחי ממנו סבל כתאונת עבודה מהסיבה מאחר לדעתו קיים קשר סיבתי הדוק בין הוויכוח אליו הוא נקלע ובין התוצאה (אשפוז אם אירוע לב ושבץ) עוד טען הנפגע כי הוא מבקש מבין המשפט שלא לקבל את עמדת הפרופסור שבדק את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין אירוע הלב ממנו סבל שכן לדעתו הרופא הגיע עם החלטה מוקדמת מראש לפיה הקשר הסיבתי איננו מתקיים מבלי שבדק באופן ספציפי את פרטי האירוע שהובילו לאשפוז אך כן, דרש לקבל את חוות הדעת של הנירולוג לפיה הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה בו.

המוסד לביטוח לאומי שלמעשה שימש כנתבע בתביעה טען כי בהסתמך על ממצאי חוות הדעת, כפי שהוגשה בעניין פגיעת הלב, הנפגע סבל ממחלה אשר העמידה אותו בסיכון גבוה ללקות באירוע לבבי בכל עת ומאחר הקרדיולוג קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש בעבודה לבין אירוע הלב ממנו סבל הנפגע, כמו כן דרש המוסד לביטוח לאומי שלא לקבל את חוות הדעת שהגיש הנוירולוג (שבדק את נושא השבץ) אך מסר את חוות דעתו גם בנושא הלב שכן לדעתו חרג מתחום מומחיותו.

בית המשפט אשר שמע את גרסת הנתבע העיר באמרת אגב כי מומחים רפואיים הם כלי עבור המשפטן להכריע בסוגיות משפטיות על כן, אין לראות בהם תחליף להחלטת בית המשפט אלא משקל ראייתי בלבד. בנושא המחלוקת בין הצדדים אודות המומחים הכריע בית המשפט כדלקמן: אין מקום שלא לקבל את חוות הדעת של הנירולוג סביב הקביעה בעניין הלב שכן לדעת בית המשפט שני המומחים שמונו גורסים כי אירוע לבבי יכול להתפתח כתוצאה של לחץ אינטנסיבי.

עוד גרס בית המשפט כי לנפגע אכן בעיות רפואיות המעמידות אותו בסיכון מוגבר בשיעור של 50 אחוזים לפתח בעיות המעמידות אותו בסיכון מידי ללקות באירוע לבבי אך לא כך הדבר לגבי סיכוייו ללקוט באירוע מוחי, בית המשפט החליט לגבות את עמדתו של הנירולוג שהצביע על נתון סטטיסטי לפיו הסיכוי ללקות בשני האירועים באותו יום מבחינת סבירות גבוהה מ 1 למיליון על כן, הרים הנפגע את נטל ההוכחה לפיו הוויכוח באותו יום היה כה משפיע עד אשר הוביל לשני האירועים הללו בסמיכות כל כך נמוכה. בית המשפט ציין גם הלכה משפטית לפיו הנפגע בראי המשפטי הוא הצד החלש ובמקום שיש שני חוות דעת אחת המטיבה עם הנפגע והשנייה לרעתו יאמץ בית המשפט את חוות הדעת העושה עמו חסד. על כן בית המשפט קבע במקרה זה כי אירוע הלב והאירוע המוחי הן בגדר תאונות עבודה.